מאת הרב ישראל אהרן קלצקין בס”ד, ערב חג הפסח תשפ”ג. לידידיי ומכריי קוראי ומתענגי הגליון ‘מעדני הפרשה’. השנה התרגשותי לקראת ליל הסדר גדולה...
לידידיי ומכריי קוראי ומתענגי הגליון ‘מעדני הפרשה’.
השנה
התרגשותי לקראת ליל הסדר גדולה שבעתיים מבכל שנה ותיכף אסביר מדוע.
3335 שנים
עברו מאותו ליל הסדר במצרים, זה נראה הרבה אבל בקנה מידה היסטורי זה מעט,
סה”כ שרשרת של כמה עשרות חרוזים.
כשהייתי
בחיידר לפני 45 שנה, סיפר לי חבר בכיתה, שישב בליל הסדר עם סבא רבא בן קרוב ל-100,
שסיפר להם, שבילדותו השתתף בסדר של סבא רבא שלו ישיש בן 100, שתיאר איך הסתופף
בבחרותו בחג הפסח אצל מרן הבעש”ט. 250 שנה (רבע מילניום) בעדות ישירה ללא
תיווכים ומסורות, עכשיו אתם קולטים כמה זה קרוב? זה 8 אחוז מהתקופה הכוללת, זה לא בגדר
‘אמונה’, זו ‘ידיעה’ ברורה.
אני זוכר,
שקנאתי בילד הזה, כי אני מעולם לא הייתי עם סבא או סבתא בליל סדר, שני הסבים שלי
נהרגו לפני קום המדינה וכשסיפרתי לאמי על קנאתי, היא אמרה לי, שהיא דוקא מקנאה בי,
שלפחות יש לי אבא שיושב בראש השולחן, מה שהיא ואבי ז”ל לא זכו גם לזה.
השנה,
לראשונה נשב 4 דורות על שולחן הסדר, מורי חמי וב”ב הגיעו אלינו מאירופה ונזכה
להעביר לו את שרביט ההנהגה בראש השולחן, ואנחנו וצאצאינו וצאצאי צאצאינו נשב
ונספוג ניחוחות של דור שעוד ראה סדרים של יהודים שהיו ‘יושבים’ אצל ר’ יהושע’לה בבעלזא
זי”ע. וכך אני מרגיש חוליה חזקה בשרשרת המסורת הזו, תבינו, 4 דורות זה חוליה
רצינית בשרשרת הזו ובברכה שיוסיף לו ה’ אורך ימים ושנות חיים, הרי שבעוד עשור נוכל
לשבת חמשה דורות בצוותא.
לא
לחינם אמרו חז”ל ‘כל המלמד את בן בנו תורה כאילו קיבלה מסיני’, כי ההעברה
לדורות של נכדים ונינים מאמתת את העובדות ומקרבת את המאורע במציאות ונראים כאילו
זה עתה נתקבלו מסיני.
וכעת
לסיפור הקשור לגאולה העתידה לבוא בקרוב.
ישב אחד
מגדולי הדור בביתו בארץ ישראל, כאשר יהודי אחד אחוז תזזית נקש על דלת ביתו, פתחה
הרבנית את הדלת והאיש ביקש דחוף להיכנס אל הרב, זה לא סובל דיחוי, ‘אני אליהו
הנביא, ובאתי לבשר על הגאולה’ הסביר בפאתוס.
הסבירה
לו הרבנית, כי הרב אוכל כעת את ארוחתו הצנועה ואח”כ ברכת המזון כדבעי, ויוכל
לקבל אותו עוד 20 דקות.
צעק האיש: המשיח מחכה, ואת דוחה אותי בגלל
ארוחה?
שמע הרב
את הצעקות ואמר לרבנית לענות לו: אנחנו מחכים לך כבר אלפיים שנה ואתה לא יכול
לחכות 20 דקות?
בסוף
האיש נדחק ונכנס ומודיע לרב כי הגיעה זמן הגאולה והוא מוכן למשימה, ושהרב יעזור לו
להפיץ את הבשורה.
אמר לו
הרב: נפלא, אכן אלפי שנים אנחנו יושבים ומחכים מתי כבר תבוא ויפציע אורך, אך לפני
כן, תעזור לי רגע, אני כעת בדיוק באמצע הסוגיה בתחילת’ אלו מציאות’ על מי שמצא קב פירות
מפוזרים בארבע אמות שחייב להחזיר. בעי רבי ירמיה חצי קב בשתי אמות מהו? תיקו.
אתה זה
שאמור לענות ולפשוט את ה’תיק”ו’ הזה (תשבי יתרץ קושיות ואיבעיות), פתח פיך ויאירו
דבריך…
האיש
נאלץ לקום ולהסתלק, כאשר הבין שנפל לכתובת הלא נכונה.
מה זה
קשור אלינו?
השבוע
קיבלתי טלפון מגיסי בויליאמסבורג ושאל אותי מה הקשר בין אליהו הנביא לכוס יין ענקית?
ובסוף הוא גם לא שותה את זה?
הוא
מותיב והוא מפרק ליה (מפי השמועה), התשובה כל כך מצאה חן בעיני, שלמרות שבדרך כלל
אינני כותב רק מה שהתחדש לי, אבל הפעם חרגתי והתחלתי את הגליון בווארט הזה,
ותאמינו לי, כל בר דעת שיקרא את זה, יגיד את זה בליל הסדר.
ואם כבר
הגעתי לשם, מילאתי את רוב הגליון עם חידושים שהקב”ה שלח לי בעוד עניינים
הקשורים לאליהו הנביא ולליל הסדר.
לדוגמא:
‘ארבעה צריכים להודות, וסימנך ‘וכל החיי”ם’, חולה יסורים, ים, מדבר.
והמהרש”א כותב שזה כנגד הד’ כוסות.
איך כל
אחד מהכוסות קשור לאחר מהארבעה הנ”ל בקשר ישיר?
עוד
ווארט שנתחדש לי בשבת הגדול שזה עתה עברנו והייתי כל השבת במצב רוח מרומם בגלל
החידוש הזה.
בתורה
כתוב כי בני ישראל ‘זעקו’ ו’צעקו’ ו’שיוועו’ ו’נאנחו’, ובתכלית: מה שמע ה’? את
‘נאקת’ בני ישראל.
מה
מיוחד כ”כ ב’נאקת’ יותר מכל שאר הלשונות הללו?
ממתי
מתחילה ההכנה הרוחנית לפסח ובמה זה מתבטא?
תדפיסו
תהנו ותפיצו.
בניסן
נגאלו ובניסן עתידין להיגאל, בברכת חג כשר ושמח
ישראל
אהרן קלצקין

COMMENTS